“הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,” (לאה גולדברג)

ציון יום הזיכרון וטקס הזיכרון לשואה ולגבורה ביום שלישי כ”ז בניסן, 21 באפריל תש”ף

קיבלו השנה צביון אחר וקיימנו אותו במרחב והמשפחתי,

בהשתתפות חברי המשלחת לפולין תש“ף.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה עומד השנה בסימן:

הצלה בידי יהודים בשואה – סולידריות בעולם מתפרק.

בימי המלחמה נאלצו היהודים שבשטחי הכיבוש הגרמני, כפרטים וכקולקטיב, להיאבק על קיומם.היהודי בשואה נדרש להיאבק כדי לשמור על חייו ועל חיי הקרובים לו.

מתוך סיכון חייהם הפגינו יהודים סולידריות וסייעו לאחיהם הנרדפים אף הם.

דבר מנהלת ביה”ס: הגב׳ ציפי בן טולילה:

“גם היום, בימים לא פשוטים שכולנו עוברים ביחד, אנו רואים כי משקלה של הסולידריות

היהודית היא המפתח להצלת חיים של הפרט ושל הקהילה.

עזרה ותמיכה וערבות הדדית באים לידי ביטוי על כל צעד ושעל.

זיכרון השואה לא יימחה. הכתם והבושה ימשיכו ללוות את האנושות לדורי דורות.

ההלם והאימה ימשיכו לרדוף את האנושות ואת העם היהודי לעד.

עלינו מוטלת החובה לזכור. אנו חוליה בשרשרת הקיום היהודי, שהשואה איימה לקטוע.

“לזכור את הכל, לזכור ודבר לא לשכוח””

רק ביחד נתגבר.

זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק.